תכשיטים
מדוע זה משנה כל כך לבריות האם ירכשו תכשיטים אמיתיים או מזויפים, כל זאת במידה ומדובר ברכישת תכשיטים אסתטיים אשר מוסיפים למראה האישה? האם נתין להסיק מכך שרכישת תכשיטים שאינם אמיתיים ישפיע עד כדי כך על מי שרכש תכשיטים בצורה שתביא אותו לירידה קשה במצבי רוחו ותביא לכך שרכישת תכשיטים שביצע כבר לא תראה יפה על אשתו או ביתו או כל אחד מחבר מרעיו? מדוע קיים שוק כל כך גדול של תכשיטים מזויפים אם כן? אולי ניתן לראות בכך הוכחה ניצחת לכך שמראה התכשיט הוא הקובע ולא תהליך הייצור שלו.

אין ספק שיש פה דיון כבד משקל בין כל הבריות מבינות עניין ועניין בדבר חשיבות תכשיטים מזויפים או אמתיים, דיון שכנראה לא ייפתר באמצעות מאמר זה. מדוע כיום יש רשת ענפה של תכשיטים הנושאים איתם תג ובו כתוב שהיהלום אשר בתוכם לא נחצב בדם? האם הדבר באמת חשוב לגבירות ולאדוני העשירון העליון אשר שוקלים רכישת תכישיטים כזואו אחרת ובבואם לרכוש תכשיטים באמת ובתמים יבדקו בציציותיו של אותה שרשרת כדי לוודא שאכן נעשתה בתום לב ולא ממניעי ניצול בני אדם? מסופקני. הרי ניתן לטעון כי בסופו של יום כל מה שיעניין פלוני זה או אחר ואת אשתו הפלונית מהו מחירו של אותו אביזר והאם הוא נאה בעיניהם ומספק את צרכיהם האסתטיים.

לא ניתן לקוות כי אישור וגושפנקא בדמות פתק לבן ובו נאמר כי יהלום זה לא נוצר בדמים יהווה את השיקול המרכזי ברכישת תכשיטים בבואם של אדוני העולם להחליט על רכישה, אלא אם כמובן מדובר בבריות אשר מתעניינות בדמותם התקשורתית וקיים בהם החשש שאי אילו בני אדם יראו מעשה זה כחסר אחריות כלפי העולם המתוקן. או במלים אחרות – אישי ציבור ובני משפחותיהם הפנימו שיש להם אחריות מוסרית בדמות עברו של אותו פריט לבוש אותם הם מתעדים ללבוש – אם מדובר בפריט לבוש כגון מעיל עור שעלול לפגוע בצמחונים נניח, ואלה יכולים פשוט לא לבחור בהם בבחירות הבאות. אבל לא מעילי עור אלא תכשיטים מעניינים אותנו כיום.

זה לא מכבר גילו אנשי עסקים את פוטנציאל הקריסטלים שנראים מאד בוהקים בדומה ליהלומים, ועלות עיצובם ויצורם הרבה יותר זול. דבר זה יצר גל נרחב מאד של אנשים מכל הקשת החברתית – אקדמיים, אנשי עסקים, עיתונות, אנשי ספורט וכדומה שעברו להשתמש גם בהם כדי ליהנות מהמחיר הזול שלהם ומהמראה האקסקלוסיבי שהם מציעים בתמורה וכל זאת כאמור בהוזלה משמעותית. ובכן מה ניתן להסיק מכך? שכאשר מדובר ברכישת תכשיטים הבריות הממוצעות אינן מתעניינות כל כך ברמת האותנטיות של אותו פריט אופנה, אלא יותר במסר שהוא מעביר ובתחושה שהוא מעניק למי שסובב אותם, חבריהם לעבודה או משפחתם או אפילו כאלה שרואים אותם בטלוויזיה.